מילון מונחים


Buzzwords שבעל העסק חייב לדעת:

s1

בטחונות

הגוף המממן דורש ביטחונות מסוגים שונים להבטחת המימון הניתן לעסק.
ראוי לציין כי האשראי אינו ניתן על סמך הביטחונות בלבד והשאלה הראשונה הנשאלת היא האם ביכולתו של הלקוח להחזיר את הכספים שניתנו לו .

סילוק המימון כתוצאה ממימוש בטחונות מצביע על כישלון במתן האשראי או במערכת השיקולים של הגורם המממן.

הביטחונות מורכבים משעבוד כספים-  פיקדונות , תוכניות חסכון ותיק נ"ע , משקים דחויים, שעבוד ציוד, שעבוד רכבים, שעבוד נדל"ן, שעבוד חייבים, שעבוד כרטיסי אשראי, המחאת זכות על חוזים,  דוקומנטים יבוא , דוקומנטים יצוא וכו'.

 

שעורי הסתמכות על הביטחונות

גופי המימון בד"כ דורשים בטחונות כנגד האשראי והם נוהגים לחשב את ההסתמכות עליהם על פי מקדמים הכוללים מרווח –מושג זה משמעו הפער באחוזים אותו מפחיתים משווי הנכס לצורך הגדרתו כבטוחה.

שקים לביטחונות - השקים הדחויים המופקדים לצורך קבלת אשראי צריכים להיות בפזור גדול של מושכים.
יש הגבלות על גובה ההסתמכות על מושך יחיד ( הלקוח של בית העסק ) וכמו כן צריכה להיות אינפורמציה חיובית על איכות המושך
(חשבון ותיק וטוב ללא שנרשמו בעברו החזרות שקים בעבר ולא נמסרה כל הסתייגות לגבי הלקוח מסיבה כזו או אחרת ) .
במידה ומדובר בשקים שגובה כל אחד מהם בסכום קטן גופי המימון נוהגים לבצע בדיקה מדגמית .
השימוש בשקים כבטחונות אפשרי אך ורק במידה ובחשבון המפקיד יש ניסיון טוב וחיובי כלומר אין החזרות של שקים מופקדים (ובמיוחד לא בשל סיבת אין כיסוי מספיק) או לחילופין ההחזרות הן בהיקף זניח ביחס לכמות והסכומים המופקדים.
אינו עולה על 6 חודשים ( לעיתים יש חריגות הנובעות מאופי הענף, תנאי התשלום המקובלים ועוד).
בדרך כלל אחוז ההסתמכות עומד על כ- 80% מערך השיק וזמן הפירעון המקובל.

 


המחאות זכות

החברה משעבדת את החוזה שלה עם לקוחות (המובחרים שביניהם) לטובת גוף המימון .
החברה מציגה חשבונית מאושרת הנובעת מהסכם – החוזה המשועבד ומקבלת מימון בד"כ באופן של הלוואת גישור עד ליום התשלום. ההסתמכות על חשבוניות יכולה להגיע עד ל כ- 85% .
ראוי לציין כי במקרים רבים מזמין העבודה אינו מעוניין לחתום על מסמכי הגוף המממן (הבטחה בלתי חוזרת של התשלום ) ואז לחילופין יש אפשרות להסתפק בהתחייבות החברה כי התשלום יגיע לגורם המממן ( התחיבות חד צדדית).

 

פיקדונות / ערבות בנקאית / תוכניות חיסכון

מדובר בבטוחה הטובה ביותר כנגד קבלת אשראי , לרוב החברות אינן נוהגות לספק בטוחות מסוג זה אלא במקרים חריגים. ההסתמכות נאמדת בכ- 100% מערך הבטוחה במידה והנכס והאשראי נמצאים באותו מטבע(אשראי בש"ח כנגד פיקדון בש"ח ).

 

תיק נ"ע

שווי התיק להסתמכות נקבע ע"י כל גוף מימון בהתאם להרכב התיק ואופיו ובהתייחס לטיב כל נייר ונייר .  
תיק סולידי דינו שונה מתיק ספקולטיבי וכן 
ההסתמכות על נייר ערך של חברה הנמנית על ת"א 25 שונה מנייר ערך של חברה קטנה שהסחירות בה מוגבלת וכו '.

 

שעבוד רכבים

ראשית גוף המימון בודק את טיב הלקוח/ החברה בעלת הנכס ולאחר מכן קובעים את גובה ההסתמכות על הנכס על פי מחיר המחירון, סוג הבעלות, גיל הרכב ועוד .

בד"כ גופי המימון נוהגים להעמיד הלוואה כנגד שעבוד רכב בשל אופי הבטוחה (ההסתמכות על הנכס קטנה משנה לשנה בשל ירידה בערך הבטוחה) האמורה להיות במקביל לפירעון האשראי.

 

שעבוד נדל"ן

חברה המציעה לשעבד נכס נדל"ן לטובת גוף מימון אמורה בשלב ראשון להזמין שמאות על הנכס המדובר כדי ששוויו יוערך וממנו יגזרו את אחוזי ההסתמכות הרלבנטיים. (לכל גוף מימון רשימת שמאים שונה ועל כן רצוי להתעדכן מראש מי השמאים המוכרים על ידו על מנת למנוע הוצאות מיותרות). לאחר ביצוע השמאות ההסתמכות נקבעת לאחר הפחתות למימוש מהיר ומסים.
הנחת היסוד שהנכס ממוקם באזורי ביקוש ומצבו טוב , בהתחשב בנתונים אלה ההסתמכות עשויה להגיע עד ל- 75% מערך הנכס (לאחר ההפחתות).

 

שעבודים ייחודיים לחברות

השעבודים יכולים להיות מסוגים שונים :
•  שעבוד שוטף (הידוע גם בכינויו שעבוד רובץ או שעבוד צף) על נכסי החברה או על חלק מהם.
•   שעבוד קבוע על רכוש מוגדר ומפורט.
•   שעבוד הון מניות שטרם נפרעו.
•   משכנתא על נכס נדל"ן .

שלושת הסוגים הראשונים המופעים לעייל הינם שעבודים האפשריים לחברות בלבד.
 
 

שעבוד שוטף FLOATING CHARGE

פירושו שעבוד על כל נכסי החברה הקיימים והעתידים. הנכסים הכלולים בשעבוד השוטף עשויים להשתנות במהלך העסקים הרגיל . החברה יכולה ליצור שעבודים נוספים בהסכמת בעל השעבוד השוטף. שעבוד קבוע שנוצר אחרי שנרשם כבר השעבוד השוטף קודם בדרגה ובזכויות במידה והוא נעשה בהסכמת בעל השעבוד השוטף .

חשוב לציין כי החברה יכולה להמשיך ולפעול בעסקיה כל עוד אין צורך לממש את השעבוד השוטף באם יש צורך בכך הוא הופך לשעבוד קבוע על הנכסים הקיימים ומונע מרגע זה כל מו"מ מסחרי לגבי הנכסים הללו.
בעל עסק המשועבד בשעבוד מסוג זה במידה ומעוניין לעבוד עם גוף מימון נוסף עליו להביא מכתב הסכמה מבעל השעבוד השוטף הנותן את הסכמתו להעברת חלק מנכסי החברה לצד שלישי . מכתב ההסכמה כולל סכום , תאור הנכס ותוקף .

אמירה זו רלבנטית לחברה המשועבדת בשעבוד שוטף המעוניינת לדוגמה בהפקדת שקים דחויים בבנק אחר ולצורך כך היא זקוקה למכתב הסכמה. יש לציין כי גורמי המימון החוץ בנקאיים מאפשרים מימון עסקאות גם לחברות בעלות שעבוד שוטף .

 

שעבוד שוטף מדרגה שנייה

חברה שעשתה שעבוד שוטף לגורם כלשהו יכולה ליצור שעבוד נוסף על נכסיה שיבוא בדרגה אחרי השעבוד הראשון .
תנאי מוקדם לכך הוא שערך נכסיה עולה על הסכומים המובטחים על ידי השעבודים הקודמים (כמובן שגם במקרה זה
החברה נזקקת לאישור המשעבד הראשון).

במקרה זה נציין כי יש אפשרות גם לחלק את השעבוד השוטף בין שני גופי מימון ומעלה ביחס שנקבע בין הצדדים והכינוי להסכם זה בין הבנקים שעבוד שוטף פרי פסו. המדיניות הכללית של הבנקים לקבל שעבוד השוטף מכל חברה ללא קשר למצבה העסקי ולאפשרותלהסתמך על השעבוד כבטחון העומד בפני עצמו. ההסתמכות על בטוחה זו אפשרית רק במידה שמדובר בחברה שיש לה מחזורי פעילות משמעותיים, דוחותיה המבוקרים טובים , היא בעלת הון עצמי חיובי ויש לה איתנות פיננסית סבירה .

מכתב התחיבות של בעלי החברה למוסד המממן שלא למשוך את השקעתם נקרא : L.O.S- LETTER OF SUBORDINATION

 

התניות COVENANCE

במקרה זה גוף המימון דורש ממקבל המימון לעמוד בהתניות פיננסיות כפי ששני הצדדים קובעים מראש .
במידה ומקבל המימון אינו עומד בהתניות שנקבעו מצב זה עלול לגרום לגוף המימון לדרוש פירעון מיידי של האשראי שניתן ,
חיזוק הביטחונות להקטנת הסיכון הכרוך בעסקה או אף לממש את הביטחונות שניתנו כנגד האשראי .

 

כושר החזר

גוף המימון לאחר שבדק את איכות הלקוח ומצא כי עד כה היסטוריית האשראי של העסק ובעליו נקייה הוא פונה לבדוק מה היכולת של הלקוח לעמוד בהתחייבויותיו. בהתאם לצרכי האשראי הנדרשים להפעלת העסק, המימון השוטף, תוכניות ההתרחבות וכו' .

גוף המימון מעוניין לעבוד עם חברות יציבות ומרוויחות הזקוקות לאשראי לצורך הפעלתן, המסוגלות להחזיר את האשראי הנצרך על ידן (בתוספת ריבית הכוללת את המרווח לגוף המימון).

בבדיקת חברה פעילה (הקיימת מעל לשנת פעילות) החברה מחויבת בהצגת דוחות כספיים המעידים על היקף המכירות,
היקף ההתחייבויות ,רווח הגולמי רווח התפעולי ועוד . כל הפרמטרים הללו מלמדים על יכולת החברה לקבל מימון ולעמוד בהחזרים  כמובן בתוספת הריבית .

הפרמטרים הנבדקים כוללים את הרווח התפעולי ( הרווח מפעילות לפני מיסים והוצאות מימון) הפחת (הוצאה חשבונאית בלבד שאינה כרוכה בהוצאת מזומנים) ומהסכום המתקבל מצרוף שני הגורמים מאפשר לגזור את יכולת ההחזר של העסק לאחר שמפחיתים את הוצאות המימון ואת ההוצאות בגין חלויות שוטפות .

בשורה התחתונה התוצאה המתקבלת (בתקווה שהיא חיובית) משקפת את יכולת החברה לשרת את התחייבויותיה הקיימות ואת אלה המתכננות לעתיד.

 

מאגרי מידע עסקי ודו"ח עושר אישי

כל חברה הפונה לקבלת מימון צריכה לספק מידע על בעלי המניות המחזיקים בה .
גורם המימון מעוניין ללמוד עם מי הוא עושה עסקים ולאפיין את הפרופיל הפיננסי של החברה .
התהליך כולל בדיקה במאגרי מידע על החברה (במידה ומדובר 
בחברה קיימת) ממנו לומדים על פעילותה בעבר, כיצד הענף בו היא פועלת מדורג מבחינת רמת הסיכון , מה הדרוג של החברה ביחס למתחריה , האם החברה משועבדת ובאיזה נכסים מדובר,
האם מתנהלים נגדה הליכים משפטיים , כיצד 
היא נתפסת ע"י הספקים שלה וכו ' .

(רצוי כי כל חברה תבדוק כיצד היא משתקפת בדוחות של חברות מאגרי המידע העסקי השונות בשל החשיבות העליונה שגופי המימון והגופים העסקים מייחסים למידע המתקבל באמצעי זה ). בהמשך לכך הגורם המממן בודק את בעלי החברה  ועל פי רוב  דורש מהם להעביר פירוט של הנכסים שבבעלותם ( נכסים כספיים , נדל"ן , בעלויות על חברות נוספות וכו') בדוח המכונה דו"ח עושר אישי .
המידע על בעלי המניות נחוץ לגורם המימון לקבלת החלטות לגבי העבודה עם העסק .