מילת הבאזז "פקטורינג" מרחפת מעלינו זה מספר שנים ויוצרת אשליה שניתן באמצעותה להגדיל בקלות את האשראי לחברה, וזאת מבלי להתחשב במרקם העדין בין המערכת הבנקאית לחוץ בנקאית.
השאלות שצריכות להשאל על ידי מנכ"לים ומנהלי כספים ושנענות חלקית על ידי גורמי המימון השונים הינן:
א. האם ניתן וכדאי לבצע פקטורינג בגין חייבים המשועבדים בשעבוד שוטף כללי?
ב. האם כדאי או רצוי לשתף את הבנקאי שלי בהחלטה האם לצרף גורם פקטורינג למימון החברה?
ג. האם יש שוני בין גורמי הפקטורינג או מה שמבדיל בינהם הוא המחיר בלבד?
ד. האם מימון באמצעות פקטורינג מחליש את הבנק שמממן את החברה או דווקא מחזק אותו?
ה. כיצד ניתן לשלב גורמי מימון שונים במימון פעילויות החברה בצורה הרמונית?
ו. מדוע הבנקים אט אט משעבדים רשימת לקוחות ספציפיים ולא מסתפקים בשעבוד צף?
ז. האם הפקטורינג יועיל לחברה בטווח הקצר ? מה יגרם בטווח הארוך?
ח. אלו סוגי פקטורינג ישנם? והאם הם בכלל מתאימים לפעילות החברה?
היכולת לנתח את צרכי האשראי של החברה ולהתאים לה את גורמי המימון השונים, ולעיתים את הבנקאים המתאימים, הינה תולדה של ניסיון והכרות מעמיקה של שוק האשראי בארץ.
האבחנה בין גורמי המימון, תוך הכרת המגבלות והיתרונות של כל גורמי המימון, יאפשרו בניית מערך אשראי מותאם לצרכי החברה ויצירת מנגנונים אשר יגמישו את מסגרות האשראי ויאפשרו הגדלה או הקטנה של האשראי בהתאם לצרכי החברה.
האשראי החוץ בנקאי, במקרה זה הפקטורינג, הינו אמצעי משלים לבניית מערך האשראי של החברה. ניתוח פנימי של החברה וצרכי האשראי המשתנים שלה יצביע על גורם הפקטורינג המתאים לחברה. לעיתים, השקיפות מול המערכת הבנקאית בהכנסת גורם פקטורינג למימון החברה יביא למצב של שיפור ולעיתים ירע את המצב, ולכן נדרשת רגישות גבוהה בכדי להחליט מתי להוביל איזה מהלך.
לסיכום ניתן לומר שהשילוב בין אשראי בנקאי לגורמי פקטורינג, כך ששניהם יהיו בהרמוניה ויתמכו בצרכי האשראי של החברה הינה אומנות. הניסיון וההיכרות עם היתרונות והחסרונות של גורמי המימון השונים הינם המתכון להצלחה.
